מאת שירה רייז משולם

"…משכתי בכל כוחי, אך לשווא. כאילו הייתי יצוק במלט. לא הצלחתי לנוע. שוב רציתי לבכות, אך חשתי רק גוש מוצק בגרוני. זהו זה, זה המוות. סופי יהיה בביצה הזאת. השלמתי. ידעתי שאין לי כוח, וידעתי שאין כוח בעולם שיושיט לי יד וימשה אותי מן הבוץ".

כשהייתי ילדה קטנה שהעדיפה לטרוף ספרים על פני כל בילוי אחר, התגלגל לידי הספר "בחזרה מטואיצ'י". לקראת סוף קריאתו התעוררתי, לילה אחד, מסיוט שבו נמלים קטנות שצבען אדום אש מטפסות בטור אינסופי לתוך מיטתי, נכנסות מתחת לשמיכה ומתחילות לעקוץ.

מחסה מפני איתני הטבע

עם השנים הסיוט נשכח וכמוהו גם הספר, אבל כשהתבוננתי בפעם הראשונה בתמונות של בית הנופש שנמצא בלב יערות הגשם Daintree בקווינסלנד, אוסטרליה, נזכרתי בסצנה ובסיוט בעיקר משום שבמבט ראשון בית הנופש נתפס בעיניי לא כמקום בילוי ומנוחה אלא כמחסה מהפראיות שבטבע. וזה גם מה שהרגיש בן וייאל אחד מהאדריכלים במשרד M3 Architecture  שתכנן את הפרויקט. באחת הכתבות על הפרויקט, הוא סיפר על התחושה של "הליכה לאיבוד" שעלתה אצלו בעת ביקורו הראשון בשטח – תחושה שאליה התלווה הצורך במציאת מקלט מפני אתני הטבע.

הצורך במקלט וגם הרצון לתת לטבע את מלוא הכבוד המגיע לו, הובילו ליצירת שני אלמנטים בולטים.
האלמנט הראשון הוא בניית מסלול שמחבר בין הדרך הראשית, לבית הנופש ולחוף הים. ביציאה מהכביש הראשי האורחים מגיעים לדרך צדדית מטופחת שבסופה ישנה "התרחבות" לעבר האזור המוגן של הבית. מצדו האחר של הבית הדרך מתפתלת כמו נחש לכיוון החוף. בקרבת החוף הדרך הבנויה הופכת לפתע למסלול חולי. מנקודת התצפית שבחוף הדרך מתמוססת לתוך היער ולא ניתן להבחין בה. המסלול מסומן באמצעות חבל עבה המשמש גם כמדריך וגם כמעין רמיזה לסכנה האורבת לאלו שיסטו מהשביל.

העוקבים אחר החבל יגיעו לנחלה ולמנוחה בדמותו של פטיו יוצא דופן במראהו. הפטיו מציע לנופשים רביצה על ריהוט שמזכיר חופשת מחנאות (אם אתם בעניין של מחנות יוקרתיים).

משחק בין האור לבין אפלת היער

בתכנון המבנה הושם דגש למיקומו בלב ליבה של מערכת אקולוגית עתיקה. האופי הרגיש של המערכת האקולוגית הציב בפני האדריכלים אתגרים רבים. למשל, כדי להימנע מכריתת עצים ומתוך הצורך לשמור על הצמחייה העבותה המאפיינת את יערות הגשם – המבנה מוקם בתוך קרחת יער טבעית. פאנלים סולאריים על הגג מספקים חשמל "נקי" לבית הנופש ונעשתה בחירה באביזרים חסכוניים מבחינה אנרגטית. מאווררי תקרה מסייעים באוורור הבית.

כבר בשביל הגישה לבית, אפשר לראות את פנים הבית שבו מתקיים משחק בין האור לבין הצל בעל הגוון הירוק קריר ואפילו מעט אפל שמגיע מעצי היער. חלונות הפונים דרומה ותקרה צבועה בצבע כחול כהה משמשים כתוחם של חופת יערות הגשם. בזכות חיפוי הפלסטיק השחור ומשטחי ה"מראה זכוכית" שמשקפים את יופיו של היער – בית הנופש, מחד גיסא מתמזג עם הצללים של יער הגשם, ומאידך המבנה הגיאומטרי המיוחד משדר חוזק כאומר שהוא לבדו יוכל להגן על אורחיו מפני איתני הטבע.

שני האגפים של המבנה המשתרעים לאורך כל אחד משולי הדרך מקושרים באמצעות מרחב מקורה שהוא עמוד התווך של הבית. אזור זה הוא לא רק ההמשך הטבעי של הדרך המחזורית הוא גם מקום המפגש המרכזי המשמש גם כמרחב קריאה, אכילה והתבוננות בטבע. בזכות וויטרינות הזכוכית הגדולות הפזורות בחללי הבית -החוץ נכנס לתוך הפנים שם הוא פוגש נוחות מפנקת שמצליחה לשמור על חמימות כפרית.

קרדיט תמונות: Peter Bennetts.