מה אפשר לעשות בחלקת אדמה שההגדרה "צרה" היא צרה מדי עבור שטח שעליו אמור להיבנות מקום מגורים מרווח שנועד לזוג דיירים מטוקיו וחתוליהם האהובים?

בעיירה צפופה במרכז טוקיו שכמו באזורים מרכזיים רבים ביפן – החוסר בשטחים למגורים גרם לבניית בתים יותר צרים מצרים שזכו לכינוי המפוקפק: "מיטות צלופח"או "קינים". 2.5 מטר – רוחב השטח מתאים יותר למיטה זוגית ולא לרוחב שעליו ניתן לבנות מבנה שראוי למגורים, אך בעידן של צפיפות אורבנית – אין ברירה אלא לנסות למצוא פתרון של "מרחב פסיכולוגי".

הפתרון העיצובי של סטודיו האדריכלים היפני YUUA Architects & Associates  נשען על קונספט קוביות המשחק. כשהרוחב של חדרי הבית הוא רק 1.8 מטר, האדריכלים החליטו להשתמש ברצפות צפות בחלל צר וארוך שיוצרות תחושה של חופש מרחבי ללא פגיעה בפרטיות של דייריו.

מפתחים בחזית הזכוכית ובצד העליון של הבניין מכניסים אוויר ואור טבעי לתוכו ומעניקים אווירה רגועה ומשוחררת למבנה הקלסטרופובי כביבול. למרות השטח האנורקטי – המבנה מכיל חדר שינה וחדר מגורים בקומה השנייה. מטבח, פינת אוכל וסלון בקומה השלישית. חדר אמבטיה, חדר שינה נוסף ומרפסת בקומה העליונה.

שימוש בחומרים כגון: לוחות פיגומים מעניק לבית ייחודיות עיצובית. המדפים הפתוחים סביב המדרגות ומטבח מעניקים לבית תחושה של פתיחות. הקונסטרוקציה מפלדה מחלקת את שטחי הרצפה לנדבכים שונים. את תחושת החמימות הביתית מעניקים רצפות העץ והקירות הכהים.

הבית בטוקיו, כמו מרבית הבתים הצרים מאופיין בצורת מגדל שבו כול קומה מעוצבת כמו קופסה והמעבר בין הקומות נעשה באמצעות סולם. הבתים הצרים שנולד מתוך הצורך האורבני מוכיחים לנו שבעזרת תכנון נכון והמון יצירתיות אפשר גם לגור בבית שרוחבו כרוחב של מיטה זוגית.